ברכה לבטלה



בואו נדבר רגע על המוסד לביטוח לאומי. להלן ולשם קיצור בלבד, בלי רמיזות: בט"ל.

"הביטוח הלאומי יפעל באופן יזום, ביעילות ותוך גילוי רגישות לכבוד האדם, כך שכל מבוטחת ומבוטח יוכלו למצות את זכויותיהם" (מתוך 'חזון המוסד לביטוח לאומי' באתר הרשמי).

באמת?

הנה שתי דוגמאות שבהן טיפלתי לאחרונה, שמוכיחות בדיוק את ההיפך:

1) פנו אלי בני זוג שילדו בלידת בית ולא קיבלו מענק לידה, על אף שחלפו כמעט שנתיים מהלידה. הנוהל לגבי לידת בית מצריך להמציא אישורים שונים למשרד הבריאות (כולל התייצבות פיזית עם הילד להוכחת קיומו, כנראה), ולאחר שזה התרצה הוא מעביר אישור לבט"ל, שמשלם את מענק הלידה. בבדיקה שעשיתי התברר שהמיילדת כתבה בטעות באישור הלידה את מספר תעודת הזהות של האב במקום של האם. בבט"ל הקלידו את המספר, ראו שזה גבר ושמו את הכל בצד. זהו. שום הודעה למשפחה, שום הסבר, שום פעולה יזומה. וכן, הם ידעו שנולד ילד – הם הרי משלמים להורים מדי חודש קצבת ילדים עבורו. בעקבות ההתערבות שלי הבינו בבט"ל שבאמת מי שילד זה לא הגבר אלא האישה, ושילמו את המענק (בלי התנצלות, למה שיתנצלו?).

2) פנתה אלי אישה שבעלה נפטר לפני כעשר שנים. רק לאחרונה היא הבינה שהיא לא קיבלה קצבת שארים. בכלל. אף פעם. וגם לא הודעה על זכאות לכך והסבר על אופן המימוש. לצערי ולאכזבתה, סעיף 296 לחוק הביטוח לאומי קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה", ומי שאיחר בהגשת תביעה, זכאי לקבל רטרואקטיבית רק עבור השנה שקדמה להגשת התביעה. אז כן, בט"ל פעל (או יותר נכון – לא פעל) כחוק. אבל האם זה תנאי מספיק? הרי פטירת הבעל היתה ידועה להם (בט"ל מקבל מידע באופן שוטף ממינהל האוכלוסין). כל כך קשה לשלוח מכתב עם הבעת תנחומים, הסבר על הזכויות המגיעות והנחיות לגבי אופן מימושן?

אם הבט"ל היה עסק פרטי, כמה זמן הוא היה שורד עם התייחסות כזו ללקוחותיו?

ועד שהמוסד הנכבד ישנה את אורחותיו, או שהמחוקק ישנה את החוק – חשוב לבדוק ולפעול באופן אקטיבי למיצוי הזכויות.


בתמונה: ברכה לבטלה

צילום: אורי ברקת



37 צפיות0 תגובות
052-4317500
Website by Hagit Marom
email-512 (1).png
whatsapp-512 (1).png
facebook-5-512 (1).png
שרון ברקת | הטופסולוג
לוגו ואיורים: אוריין שביט
All rights reserved to Sharon Bareket ©2020